אז מה אומר הציון?


1 דקות קריאה



                                              

ציונים



כיתה ו' 2. כתיבת ציונים לתעודה. הכל לכאורה פשוט. ליד שמו של כל ילד, רשומים הציונים בבחנים ובמבחן. כל שעלי לעשות הוא חישוב ממוצע...


נתנאל כהן 

כבר חצי שעה שאני יושבת ובוהה בשמו של נתנאל. אני מוחקת את הציון 70 ומקלידה 80. ואז מוחקת את ה- 80 ומקלידה 70. 

מחשבת בפעם השלישית את ממוצע ציוניו, והתוצאה לא משתנה - 70. 

אבל הוא הרי כל כך משתדל... מקפיד על הכנת שיעורי בית, מביא ציוד, מקשיב - תלמיד למופת! העלאת הציון תעודד אותו. טוב, השתכנעתי, אני כותבת 80 

מצד שני, הציון צריך לשקף את רמת הידע והישגים במבחנים. זה לא הוגן. אני מוחקת, כותבת 70 ועוברת לתלמיד הבא.

אבל אחרי רגע, חוזרת לנתנאל....הוא חייב לראות שאני מעריכה את ההשקעה שלו. אני יודעת כמה זה יעודד אותו וייתן לו מוטיבציה להשקיע יותר.

ומה יגידו הילדים האחרים? עולה קול בתוכי.

לא אכפת לי. אני חושבת רק על נתנאל. וכותבת 80. סופי.


רוני לביא

הממוצע של רוני הוא 90.

 אבל הוא לא מקפיד על הכנת שיעורי בית או הבאת ציוד, ומרבה להפריע למהלך השיעורים. אני רושמת 85. חייב להיות איזשהו ביטוי לזלזול שלו. 

מה את מענישה אותו? נוזף בי הקול הפנימי...

ואני מתווכחת...

זה מכעיס אותי לתת לו 90  - אני עונה לקול,

 אבל זה הציון שלו! – הוא עונה לי בחומרה...

אני רושמת 90. סופי. (אני מקווה...)


עדי שבירו

במשבצת הציון של עדי אני כותבת 70. למרות שממוצע הציונים שלה היה נמוך יותר, החלטתי לתת ביטוי להשקעה שלה.

ובכל זאת היד רועדת לי. 

אני כבר רואה בדמיוני את עדי מתייפחת מולי והתעודה בידה "אבל למה 70?" היא תשאל אותי,  וכבר הלב מתכווץ לי...

מצד שני, אני לא יכולה להעלות לציון גבוה יותר. זה יהיה סוג של שקר, בעיקר לעדי.

אני רושמת 70. סופי.


תומר מיצר

אין לי התלבטויות. 100 - תלמיד למופת. חלומה של כל מורה. אני מחייכת לעצמי ומציירת 100. 

סופי. בטח שסופי.  


גיא שדה 

דמותו עולה בדמיוני – עיניים ירוקות גדולות, שיער שטני, והוא עומד בשער במשחק כדורגל בתנוחה אופיינית.

 בטבלה שעל הדף שלפני כתוב – 50.  אני מסתכלת על הציון ונאנחת, אף אחד לא אשם וכולם אשמים.....גיא יצר פער באנגלית (בעיקר בגלל לקויות למידה) ולא הצליח לצמצם אותו לאורך השנים. 

אני לא הצלחתי לעזור לו לסגור את הפער.

הזמן מתגלגל, כמו הכדורים שהוא נהנה לבעוט בהם, הפער גדל ואיתו התסכול ותחושת הוויתור של כל הצדדים. 

בלב כבד אני כותבת – 50

בלב כבד אני חושבת – סופי.


***

 

מה באמת מייצג המספר שמופיע בתעודה? איך נכון לקבוע אותו? פעמיים, לפעמים שלוש פעמים בשנה, רעדו לי הידיים והלב בקביעת הציונים, וזה לא הפך להיות יותר קל עם השנים....










אבל הוא הרי כל כך משתדל... מקפיד על הכנת שיעורי בית, מביא ציוד, מקשיב - תלמיד למופת! העלאת הציון תעודד אותו. טוב, השתכנעתי, אני כותבת 80 

מצד שני, הציון צריך לשקף את רמת הידע והישגים במבחנים. זה לא הוגן. אני מוחקת, כותבת 70 ועוברת לתלמיד הבא.

אבל אחרי רגע, חוזרת לנתנאל....הוא חייב לראות שאני מעריכה את ההשקעה שלו. אני יודעת כמה זה יעודד אותו וייתן לו מוטיבציה להשקיע יותר.

ומה יגידו הילדים האחרים? עולה קול בתוכי.

לא אכפת לי. אני חושבת רק על נתנאל. וכותבת 80. סופי.


רוני לביא

הממוצע של רוני הוא 90.

 אבל הוא לא מקפיד על הכנת שיעורי בית או הבאת ציוד, ומרבה להפריע למהלך השיעורים. אני רושמת 85. חייב להיות איזשהו ביטוי לזלזול שלו. 

מה את מענישה אותו? נוזף בי הקול הפנימי...

ואני מתווכחת...

זה מכעיס אותי לתת לו 90  - אני עונה לקול,

 אבל זה הציון שלו! – הוא עונה לי בחומרה...

אני רושמת 90. סופי. (אני מקווה...)



עדי שבירו

במשבצת הציון של עדי אני כותבת 70. למרות שממוצע הציונים שלה היה נמוך יותר, החלטתי לתת ביטוי להשקעה שלה.

ובכל זאת היד רועדת לי. 

אני כבר רואה בדמיוני את עדי מתייפחת מולי והתעודה בידה "אבל למה 70?" היא תשאל אותי,  וכבר הלב מתכווץ לי...

מצד שני, אני לא יכולה להעלות לציון גבוה יותר. זה יהיה סוג של שקר, בעיקר לעדי.

אני רושמת 70. סופי.




תומר מיצר

אין לי התלבטויות. 100 - תלמיד למופת. חלומה של כל מורה. אני מחייכת לעצמי ומציירת 100. 

סופי. בטח שסופי.  




גיא שדה 


דמותו עולה בדמיוני – עיניים ירוקות גדולות, שיער שטני, והוא עומד בשער במשחק כדורגל בתנוחה אופיינית. בטבלה שעל הדף שלפני כתוב – 50.  אני מסתכלת על הציון ונאנחת, אף אחד לא אשם וכולם אשמים.....גיא יצר פער באנגלית (בעיקר בגלל לקויות למידה) ולא הצליח לצמצם אותו לאורך השנים. 

אני לא הצלחתי לעזור לו לסגור את הפער.

הזמן מתגלגל, כמו הכדורים שהוא נהנה לבעוט בהם, הפער גדל ואיתו התסכול ותחושת הויתור של כל הצדדים. 

בלב כבד אני כותבת – 50

בלב כבד אני חושבת – סופי.


***

 


מה באמת מייצג המספר שמופיע בתעודה? איך נכון לקבוע אותו? פעמיים, לפעמים שלוש פעמים בשנה, רעדו לי הידיים והלב בקביעת הציונים, וזה לא הפך להיות יותר קל עם השנים....










הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.